בצהרי ה- 30 באפריל 1945, הסתתר לו בתוככי בונקר אימתני, ברגעי חייו האחרונים, כשבר כלי, אחוז תסכול והשפלה, מלא טענות כלפי היהדות העולמית, מי שהוביל את עמו ויחד איתו מיליוני בני אדם להרס וחורבן, שאין כדוגמתם בתולדות כל ההיסטוריה האנושית.

חלום הרייך השלישי ומסע הצלב הגזעי והמגלומני של מי, שהתיימר להיות אסטרטג בעל שיעור קומה היסטורי, נגוז והתנפץ לרסיסים, כשילדים בני 14 שטופי מוח בהבלים נופלים כקלפי משחק בזה אחר זה, בהגינם על מנהיגם הכושל.

הדי הפיצוצים של הצבא האדום במרחק של בלוק אחד ממקום מחבואו, בליבה של ברלין, בישרו את קצה הסוף ותחילתו של עידן חדש ביבשת אירופה ובעולם כולו.

באופן סמלי, לא הרחק משם, למחרת היום, האחד במאי, כבר הונף הדגל האדום על בנין הרייכסטאג, המקום בו בדיוק סולקו מניפי הדגלים האדומים בחסות "הדמוקרטיה" כמה שנים קודם לכן, וברלין כותרה כולה כאות כניעה לצבא האדום השלט בעיר.

היה זה צבאו של עם ששילם את המחיר היקר ביותר במלחמה טוטאלית מול המפלצת הנאצית, שאין לה ולא היה לה אח ורע בכל קנה מידה צבאי, טכנולוגי, כלכלי, תרבותי ואידיאולוגי כאחד.

עמידתו הנחושה של העם הרוסי מול האויב המר בלטה מלכתחילה בכל הקרבות האדירים, שהיוו תפנית ותקווה לעולם שפוי יותר על ידי רבים: מוסקבה – סטלינגרד – קורסק – בגרטיון - ועד בואכה ברלין, עת כניעתו המוחלטת של הצבא הגרמני ב- 9 למאי 1945.

ניתן רק לדמיין, כיצד היה נראה העולם, לולא העמידה העיקשת של אותם לוחמות ולוחמים בקרבות הללו, שכן גורל האנושות, גורל העם היהודי ומימוש זכותו לימים למדינה משלו, הם הודות לאותם אלו, שעמדו ויכלו בגבורה לעצור את גל הרשע.

מצגת הבטיחות בחו"ל המצ"ב, מסתיימת בהקדשה לזכרם במלות 70 שנה לניצחון.

למצגת הבטיחות במלות 70 שנה לניצחון